חוק הגנת הפרטיות או חוק מאגרי מידע

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981  הינו חוק מהפכני, אשר הקדים את רוב שיטות המשפט בעולם, הכיר בשמירה על פרטיותו של אדם כערך הראוי להגנה ע"י חוק, והסדיר את החובה החוקית לשמור ולא לפגוע בפרטיותו של אדם.

במסגרת פרק ב' לחוק  ("הגנה על הפרטיות במאגרי מידע") נקבעו הוראות לגבי הטיפול במאגרי מידע, ובין היתר, לעניין חובת הרישום של מאגרי מידע מסוימים אצל רשם מאגרי המידע הפועל במסגרת הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, אופן החזקתם של מאגרים אלו וכן השימושים המותרים במידע השמור במאגרים אלו. בשל כך, יש הקוראים לחוק זה גם חוק מאגרי מידע.

אלו מאגרי מידע חייבים ברישום?

על מנת שמאגר מידע יהיה חייב ברישום בהתאם לחוק מאגרי מידע צריכים להתקיים מספר תנאים:

  1. על המידע הנאסף במאגר להיחשב כמידע בהתאם להגדרה בחוק מאגרי מידע:

"מידע" – נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו. 

  1. מאגר המידע צריך להיכנס להגדרה בחוק מאגרי המידע:

"מאגר מידע" – אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –

(1)    אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק.

(2)    אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני      האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף.

 

כלומר, מאגר מידע ייחשב לכזה רק אם המידע שכלול בו תואם את הגדרת המידע בחוק מאגרי מידע, המידע מחוזק באמצעי מגנטי או אופטי ומיועד לעיבוד ממחושב השימוש בו הינו למטרות עסקיות והוא אינו מאגר לא מפולח הכולל פרטי התקשרות בלבד.

  1. היה וההגדרות שפורטו לעיל תואמות את המאגר שבידכם הרי מאגר זה נחשב כמאגר מידע לצורך הוראות חוק הגנת הפרטיות / חוק מאגרי המידע וכעת יש לבדוק האם בהתאם להוראות סעיף 8(ג) מאגר זה חייב ברישום.

(ג)   בעל מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)   מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000;

(2)   יש במאגר מידע רגיש;

(3)   המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;

(4)   המאגר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;

(5)   המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף 17ג.

(ד)  הוראת סעיף קטן (ג) לא תחול על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין.

(ה)        הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על קיום חובת רישום לגבי מאגר הפטור מחובת רישום לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); הוראה כאמור תומצא לבעל המאגר ובה יפרט הרשם הוראות לענין ניהול ואחזקת המאגר עד לרישומו.

  1. היה ומאגר המידע שברשותכם נופל לאחת הקטגוריות המפורטות לעיל אזי חלה על בעלי המאגר חובת לרשום אותו ואין בעלי המאגר רשאים לעשות שימוש במידע אשר נמצא במאגר זה ללא רישומו.
  2. נקודה זו חשובה ביותר וזאת לאור העובדה כי שימוש/החזקה/ניהול מאגר מידע החייב ברישום אשר אינו נרשם כדין אצל רשם מאגרי המידע מהווה עבירה פלילית שעונשה שנת מאסר ו/או קנסות מנהליים בסכומים נכבדים וכן חושפת תאכם לתביעות נזקיות.
  3. יתרה על כך לאחרונה מקודמת חקיקה אשר תעניק לרשם מאגרי המידע סמכויות חקירה ואכיפה נרחבות וכן תגדיל את סכומי הקנסות אותן יוכל להטיל הרשם לסך של 3.2 מליון ש"ח.
  4. לכן מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום מאגרי המידע וחוק הגנת הפרטיות, אשר יוכל לבדוק את מאגרי המידע הנמצאים ברשותכם ולשרטט לכם מפת דרכים להתנהלות נכונה וחוקית במאגרי המידע, תוך מקסום של מאגרים אלו והתועלת המסחרית הגלומה בהם במסגרת החוק.
עו"ד נמרוד טאובר מדבר על מאגרי מידע והשימוש בהם