מרץ
18

ההליך הנזיקי כחלופה או השלמה להליך הפלילי

image

 הדרך לשיקום לאחר אירוע של תקיפה מינית, או תקיפה מכל סוג שהוא הנה ארוכה ורצופת מכשולים, רגשיים נפשיים, פיסיים, וכלכליים, ועל כן מחייבת היא עזרה נפשית המהווה נדבך חשוב בהליך השיקום, אלא שלעזרה הנפשית נלווה נטל כלכלי, ועל כן חשוב לתת את הדעת לכך שנדרשת גם יכולת כלכלית לממן את הליך הטיפול הממושך.

כאשר מדברים על ההליך המשפטי, מיד עולה התמונה הקשה של ההליך הפלילי, הליך שמלווה בחקירות במשטרה, עימותים עם הפוגעים וחקירה נגדית קשה ומתישה בבית המשפט, ועל כן חששם של אנשי הטיפול ומעניקי הסיוע מהשפעותיו השליליות של ההליך המשפטי, והנזק אשר הליך זה יכול להסב לתובעת הינו מובן.

 אלה שההליך הפלילי אינו חזות הכל, שכן בידי כל נפגע/ת עבירה ישנה הזכות לפנות להליך אזרחי בין אם בנוסף ובין אם במקום ההליך הפלילי.

 מטרתו של מאמר זה הינה להנגיש את ההליך האזרחי לנפגעים למטפלים, ולמגישי הסיוע על מנת

מעמדה של התובע/ת בהליך האזרחי

בשונה מההליך הפלילי, בו המדינה (באמצעות הפרקליטות) הינה התובעת בהליך האזרחי התובע/ת הינה הנפגע/ת וזהו האחד ההבדלים המשמעותיים בין ההליך הפלילי לאזרחי, שכן בהליך זה התובעת היא שמחליטה ושולטת על אופן ניהול התביעה, היא שמחליטה אם להגיש כתב תביעה, והיא שמחליטה אם להמשיך או להפסיק אותה.

בעצם העובדה שהתובעת עומדת אל מול הפוגע כשווה אם לא חזקה ממנו, ובידיה ההחלטה האם להמשיך בהליך וכיצד, ניתנת לתובעת תחושה של שליטה וכוח, תחושה שנשללה ממנה הן כתוצאה מהפגיעה והן במסגרת ההליך הפלילי.

הליכים הקודמים להגשת תביעה

בכל מקרה של פגיעה עומדת לפונה האפשרות לשנות ולסיים את הפרשה ללא צורך בהגשת תביעה, באופן הזה עורך הדין הפלילי המייצג את הפונה יכול לפנות לפוגע שלא דרך בית המשפט ולבוא עמו בדברים במטרה להגיע להסכם במסגרתו הפוגע יפצה את הפונה ללא צורך בפניה לבית המשפט.

מובן כי שלב זה מותנה בנכונותו של הפוגע, אך מניסיוני פעמים רבות, שני הצדדים מעוניינים לסיים את הפרשה מחוץ לכותלי בית המשפט.

מהלך ניהול התביעה

בהליך הפלילי ניתנות לנאשם שורה של הגנות מיוחדות אשר מטרתן הינה יצירת שוויון בין המדינה לנאשם, שכן המדינה היא התובעת והנאשם הינו אדם פרטי, והסנקציה בסופו של דבר יכולה להיות גם שלילית החופש של הנאשם.

 לעומת זאת בהליך האזרחי התפיסה הינה שהתובעת והנתבע שווים במעמדם, ומאחר והסנקציה המוטלת הינה סנקציה כלכלית בלבד, הכללים הפרוצדורליים הינם כללים מקלים המיושמים באופן גמיש, וגם נטל ההוכחה (הנטל להוכיח כי הפגיעה אכן התרחשה) אשר בהליך הפלילי עומד על מעל לכל ספק סביר קרי 99%, עומד בהליך האזרחי על מאזן ההסתברויות קרי מעל 51% אחוזים.

מאחר והאפשרויות בהליך האזרחי הן רבות ומגוונות, ניתן להתאים את אופן הטיפול בתביעה  לרצונותיה ומוכנותה של התובעת.

  1. ההליך האזרחי נפתח בהגשת כתב תביעה לבית המשפט, כאשר ניתן לצרף לכתב התביעה חוות דעת מומחים רפואיים או מומחים בתחום בריאות הנפש, ומסמכים שונים.
  2. לאחר מכן נשלח עותק מכתב התביעה אל הנתבע, ואליו מצורפת הודעה כי עליו להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים.
  3. לאחר הגשת כתב הגנה, ובמידה וצורפו לכתב התביעה חוות דעת, יכול הנתבע להגיש חוות דעת מטעמו.
  4. בהמשך מגיע שלב הגילוי, בו כל צד מגלה לצד השני מהם המסמכים הנמצאים ברשותו ובשליטתו, כמו כן כל צד יכול לשלוח לצד השני שאלון עם שאלות הנוגעות לתביעה. למעשה שלב זה נועד להבטיח כי אף צד לא יפתיע את הצד השני.
  5. כשמסתיים הליך הגילוי מתקיים דיון ראשון בתיק, דיון זה הינו דיון מקדמי, אליו יכולה התובעת להגיע באם היא מבקשת לעשות כן.

בדרך כלל במועד זה מציע בית המשפט מנגנונים שונים באמצעותם יכולים הצדדים לנסות ולהגיע לפשרה, כלומר לסיים את התביעה, מבלי שבית המשפט יכריע בעצמו בשאלות השנויות במחלוקת.

בשלב זה באם אכן ישנה הצעה העומדת על הפרק ההחלטה באם לסיים את התביעה בתמורה לקבלת פיצוי כספי נתונה להחלטתה הבלעדית של התובעת.

  1. באם הצדדים אינם מגיעים להסכמה, או באם התובעת או הנתבע אינם מבקשים לסיים את התיק בפשרה, נקבע מועד לשמיעת עדויות הצדדים.
  2. בשלב זה שוב ישנו שוני גדול בין שני סוגי ההליכים, שכן לפני הדיון מגיש כל צד תצהירי עדות ראשית מטעמו, בתצהיר זה יש לתובעת הזדמנות לספר את אשר קרה לה בצורה ברורה, מפורטת, ומסודרת, ותצהיר זה מוגש לבית המשפט לפני הדיון.

בנוסף בעת עדותה בבית המשפט נמצא התצהיר בידיה והיא יכולה לעיין בו בכל שלב במהלך עדותה.

באופן הזה ניתנת לתובעת ההזדמנות לספר את סיפורה בצורה מסודרת וקוהרנטית, ולא להיות תלויה בגחמות או בטוב ליבם של עוה"ד של הצד שכנגד.

שמיעת העדויות לוקחת בדרך כלל דיון או שניים, כאשר בשלב ראשון מעידה התובעת, ומעידים העדים מטעמה, ולאחר מכן מעיד הנתבע והעדים מטעמו, במהלך כל שמיעת העדויות נוכחים באולם הן התובעת והן הנתבע באם רצונם בכך.

  1. לאחר שמיעת העדויות כותב כל צד את סיכומיו, בתחילה כותבת התובעת ומסכמת בכתב את כל טענותיה, את העדויות שנשמעו, ואת הנזקים שנגרמו לה, ולאחר מכן מגיב ומסכם הנתבע את טיעוניו.
  1. לאחר שלב הסיכומים נותן בית המשפט פסק דין, בית המשפט יכול להחליט לקבל את התביעה, או לדחות אותה, באם מחליט בית המשפט לקבל את התביעה, קובע הוא מהו היקף הנזקים אשר נגרמו לתובעת, ופוסק לה פיצויים בהתאם.

על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת, חשוב גם לדעת מהם החסרונות הקיימים בהליך האזרחי:

  1. ההליך האזרחי ככל הליך המתנהל בבית המשפט כפוף לכללים של החוק ושל מערכת בתי המשפט, והקשיחות היחסית של כללים אלה מסבה לעיתים לתובעת עוגמת נפש ותחושה שבית המשפט אינו מבין את אשר עבר עליהן, במקרה זה תפקידה של עוה"ד לתווך בין המערכת לתובעת, אך לעיתים הדבר בכל זאת מסב עוגמת נפש לתובעת.
  1. מאחר ובהליך האזרחי התובעת היא שמגישה את התביעה עליה לשאת בעלויות התביעה, עלויות כגון:
  1. אגרת בית משפט- לצורך הגשת תביעה נדרשת כל תובעת לשלם אגרה לבית המשפט עבור "השירות" אותו מספק בית המשפט, אציין כי ניתן תמיד להגיש בקשה לקבלת פטור מאגרה, ובהתאם למצבה הכלכלי של התובעת יכול להינתן פטור מלא או חלקי מהאגרה.
  2. חוות דעת- באם מחליטים להגיש חוות דעת, הרי שיש לשלם למומחים עבור כתיבת חוות הדעת לבית המשפט.

חשוב לציין בהיקשר זה כי באם מחליט בית המשפט לקבל את התביעה, נוהג הוא בדרך כלל לחייב את הנתבע לשאת בעלויות התביעה, ואז תקבל התובעת את כל כספה חזרה, בנוסף לפיצוי, יחד עם זאת באם מחליט בית המשפט לדחות את התביעה, הוא יכול על פי שיקול דעתו לחייב את התובעת לשאת בעלויות ההגנה.

לסיכום

ההליך האזרחי מאפשר בגמישותו להתאים לתובעת את קו התביעה המתאים לה ביותר, כאשר במידת הצורך ניתן לעשות זאת בהתייעצות עם המטפל/ת, כל זאת כאשר לנתבעת שליטה מלאה על אופן ניהול ההליך, ויכולה היא בכל שלב להחליט ולהפסיק את התביעה.

ההליך האזרחי מבוסס על גילוי מוקדם, וכך יכולה התובעת להחליט באופן מושכל האם היא רוצה להמשיך בתביעה לאור מה שידוע או ייוודע לנתבע בהמשך, כמו כן כך נמנעות הפתעות במהלך עדותה של התובעת בבית המשפט.

בנוסף ההליך מאפשר לתובעת להציג בצורה ברורה ומפורטת את אשר קרה לה, לקבל את הכרת בית המשפט, והחברה, שלעיתים כל כך חשובה ומשמעותית לה.

למעשה ההליך האזרחי כשהוא מנוהל בצורה נכונה, בשיתוף הגורמים המטפלים המתאימים,  לא רק שאינו צפוי להזיק לתובעת, אלא להטיב עימה, ולהחזיר לה את תחושת השליטה שאבדה לה.

כן מאפשר לה ההליך האזרחי פיצוי כלכלי עימו יכולה התובעת להתחיל ולשקם את חייה, תהליך אשר כידוע כרוך לרוב בעלויות רבות.

בהליך האזרחי מבצע העבירה, התוקף, אכן "משלם" על מעשיו, וזאת במלוא מובן המילה.

רשתות חברתיות