מרץ
01

קשר עם הלקוח בעידן הגנת הפרטיות וחוק התקשורת / עו"ד נמרוד טאובר

image

אנו חיים בעיצומה של מהפכת מידע שאת המימדים שלה קשה לתפוס. עידן המתאפיין בשינויים מהותיים בכלכלה הגלובאלית העוברת טרנספורמציה לכלכלה בה המוצר הבסיסי שיוצר ערך הינו המידע, והיתרון התחרותי של גופים עסקיים בא לידי ביטוי ביכולת שלהם לאסוף מידע – וביכולת שלהם לבצע מוניטציה של מידע זה.

לכך מתווספת העובדה שכמות המידע שנוצרת בידי האנושות ממשיכה לגדול בטור הנדסי מעורר השתאות. לצורך הדוגמה, עוד ב- 2010 טען מנכ"ל חברת גוגל, אריק שמידט, כי כל יומיים מייצרת האנושות יותר מידע מכל המידע שהיא יצרה מאז העידן המודרני ועד לשנת 2003.

 

ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות היום לגופים עסקיים ליצור קשר עם קהל לקוחות, קיימים ופוטנציאליים כאחד, בקלות רבה ובשבריר מהעלויות שנדרשו לכך בעבר.

לאור האמור, ישנה חשיבות מכרעת עבור עסקים לפעול תוך מודעות מלאה לרגולציה החולשת על תחום זה, במטרה לבצע שימוש מסחרי במאגרי המידע וברשימות הדיוור שלהם מחד, ומאידך – להיות מוגנים היטב ולהבין מה הן החשיפות המשפטיות והסיכונים הפוטנציאליים בתחום זה.

 

בישראל חולשים על תחום זה שני חוקים:

הראשון, חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, אשר במסגרת פרק ב' לחוק  ("הגנה על הפרטיות במאגרי מידע") נקבעו הוראות לגבי טיפול במאגרי מידע, לרבות חובת רישום של מאגרי מידע מסוימים אצל רשם מאגרי המידע הפועל במסגרת הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים.

בשל מאפיינים אלו, חוק זה נקרא גם לא פעם חוק מאגרי מידע.

 

השני הינו חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 אשר בסעיף 30א לחוק קובע את האיסור על משלוח פרסומות באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית (דוא"ל) או הודעת מסר קצר (SMS), בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת.

 

הערכות נכונה של גופיים עסקיים עוד בטרם איסוף המידע בפועל, על ידי תכנון נכון של סוגי המידע הנדרש, קבלת הסכמות הנכונות הן בהתאם לחוק הגנת הפרטיות והן בהתאם לחוק התקשורת – הינן בעלי חשיבות עליונה ביחוד לאור הסנקציות הקבועות בחוקים אלו.

 

יודגש כי בהתאם לחוק הגנת הפרטיות שימוש/החזקה/ניהול מאגר מידע החייב ברישום אשר אינו נרשם כדין אצל רשם מאגרי המידע מהווה עבירה פלילית שעונשה עלול לעלות לכדי שנת מאסר ו/או קנסות מנהליים בסכומים נכבדים וכן חושפת את העסק לתביעות נזקיות.

 

יתרה על כך, ראוי לציין כי לאחרונה מקודמת חקיקה אשר תעניק לרשם מאגרי המידע סמכויות חקירה ואכיפה נרחבות וכן תגדיל את סכומי הקנסות אותן יוכל להטיל הרשם לסך של 3.2 מיליון ש"ח.

 

במקביל לכך, פעולות שהינן בניגוד לחוק התקשורת, קרי משלוח הודעות פרסומת בפקס, דוא"ל הודעה מוקלטת או SMS ללא קבלת הסכמה מראש ולא בהתאם לדרישות שבחוק מהוות עבירות פליליות שדינם קנס בשווי של בין כ- 75,000 ש"ח לכ- 225,000 ש"ח לכל הפרה וכן מזכה את הנמען בעילת תביעה אזרחית הכוללת בתוכה אפשרות לקבלת פיצויי ללא הוכחת נזק בגובה של עד 1,000 ש"ח.

 

מעל לסנקציות אלו, מרחפת הסכנה האמיתית בהתנהלות לא מושכלת בתחום זה והיא התובענה הייצוגית. תחום זה תופס תאוצה בשנים האחרונות ואנו עדים לאינפלציה במספר התובענות הייצוגיות המוגשות כנגד עסקים בגין הפרה של חוק התקשרות וחוק הגנת הפרטיות, תובענות אלו מוגשות על סכומים אדירים שנעים בין כמה מיליוני שקלים לעשרות מיליוני שקלים. בהתאם לאמור על עסקים הרוצים לנווט בבטחה באוקינוס המידע המודרני, לפעול על מנת למפות את הצרכים והסיכונים שלהם בתחום זה ולהבטיח כי פעולתם בתחום עולה בקנה אחד עם הרגולציה.

רשתות חברתיות